בית הדין הארצי לעבודה הגדיר סוג חדש של יחסי עבודה, בשם "יחסי השפעה", בפסק הדין התקדימי שניתן על ידו ביום 13.12.2022 בע"ע 35999-10-21 פלונית נ' חברה פלונית, וקבע בנוסף שכאשר בוצעה הטרדה מינית באמצעות הצעות/התייחסויות מיניות במסגרת יחסי השפעה, אזי גם במקרה כזה המוטרד יצטרך להוכיח שהוא התנגד להן והראה למטריד שהוא איננו מעוניין בהן, כפי שדורש החוק, אולם רף ההוכחה להתנגדות זו במקרים אלו יהיה נמוך יותר מאשר ביחסים ללא מרות.
הסבר כללי
ככלל, החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 אוסר על הטרדה מינית בכל מקום ובכל מערכת יחסים, ולא רק במקום העבודה או במסגרת יחסי עבודה.
החוק גם מחמיר יותר כאשר מדובר בהטרדה מינית שנעשתה תוך ניצול יחסי מרות, כאשר גם יחסי המרות אינם מוגבלים רק למקום העבודה (ישנם יחסי מרות גם בין רופא ומטופלים, מרצה וסטודנטים, ועוד).
עקרונית, החוק מגדיר שישה סוגים של מעשים שונים כהטרדה מינית. שניים מהם כוללים הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, או התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, אם כי בתנאי שמי שהוטרד באותן הצעות או התייחסויות מיניות הראה למטריד שהוא אינו מעוניין בהן. אולם, כאשר ההצעות או ההתייחסויות הללו הופנו למוטרד על ידי בעל מרות, אזי המוטרד פטור מהצורך להראות שלו שהוא איננו מעוניין בהן כדי שעבירת ההטרדה המינית תתגבש באותם המקרים.
לפיכך, כאשר, למשל, בעל מרות בעבודה, הטריד עובד שכפוף לו באמצעות הצעות/התייחסויות מיניות, אזי העובד יהיה פטור מהצורך להראות לו שהוא איננו מעוניין בהן, כדי שעבירת ההטרדה המינית תתגבש במקרים אלו לפי החוק.
כעת בית הדין הארצי הגדיר סוג חדש של יחסי עבודה, בשם יחסי השפעה, שנוצרים כאשר ישנם פערים מעמדיים או פערים מקצועיים בין שני העובדים (המטריד והמוטרד).
עוד קבע בית הדין שכאשר הופנו לעובד הצעות/התייחסויות מיניות במסגרת יחסי השפעה, העובד המוטרד יצטרך עדיין להראות שהוא איננו מעוניין בהן, אולם רף ההוכחה של רכיב זה יהיה נמוך יותר בהשוואה ליחסים ללא מרות.
לפיכך, כיום ניתן למצוא שלושה סוגים של יחסים במקום העבודה:
- העדר מרות: בין עובדים בעלי מעמד זהה. על העובד המוטרד להוכיח שהוא הראה לעובד המטריד שהוא איננו מעוניין בהצעות/התייחסויות המיניות שלו כדי שעבירת ההטרדה המינית תתגבש.
- יחסי השפעה: בין עובדים בעלי פערי מעמד או פערים מקצועיים. על העובד המוטרד להוכיח שהוא הראה לעובד המטריד שהוא איננו מעוניין בהצעות/התייחסויות המיניות שלו כדי שעבירת ההטרדה המינית תתגבש, אולם רף ההוכחה הנדרש הינו נמוך יותר.
- יחסי מרות: בין עובד ממונה לעובד כפיף. העובד המוטרד פטור לחלוטין מהצורך להוכיח שהוא הראה לעובד המטריד שהוא איננו מעוניין בהצעות/התייחסויות המיניות שלו, כדי שעבירת ההטרדה המינית תתגבש.
מהם יחסי השפעה?
במסגרת ע"ע 35999-10-21 נדון תיק שעסק בצעירה שהועסקה לאחר שחרורה מהצבא בתפקיד מלצרית בלובי של בית מלון, ואשר הוטרדה מינית על ידי עובד שהועסק כשף טורנה בלובי המלון. כאשר העובדת התלוננה על כך בפני הנהלת המלון, היא הועברה למרכזיית המלון, אולם שם היא חוותה התנכלות מצד מנהלת המרכזיה, עד שכעבור מספר חודשים היא סיימה את עבודתה במלון.
העובדת הגישה תביעה כנגד השף, בגין הטרדתה המינית, וכנגד המלון, בין היתר מאחר שהוא הפר את חובתו לפי החוק למנוע את הטרדתה המינית ולטפל כראוי בתלונתה.
תביעת העובדת נדחתה ברובה על ידי בית הדין האזורי, בין היתר בטענה שבין הצדדים לא התקיימו יחסי מרות ושבנסיבות המקרה לא התקיימו היסודות של הטרדה מינית.
אולם, העובדת לא ויתרה, וערערה על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין הארצי קיבל את ערעור העובדת, וקבע שבין הצדדים אמנם לא מתקיימים יחסי מרות, אך מתקיימים ביניהם יחסי השפעה, שנוצרים כאשר בין הצדדים מתקיימים פערי כוחות שאינם נובעים מיחסי מרות או כפיפות כלשהי, ואשר יכולים להתבטא בעיקר בשתי בחינות: מקצועית ומעמדית.
1. יחסי השפעה מבחינה מקצועית
יחסי השפעה מבחינה מקצועית יכולים להתבטא בניסיון של עובד בתחום הרלוונטי ובמידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה.
השפעתו זו באה לידי ביטוי כשנתוניו המקצועיים האישיים של המטריד מקנים לו ביטחון במקום העבודה ומשפיעים ישירות על המוניטין והשם שלו. במצב זה, גם בין שני עובדים שהתחילו לעבוד באותו זמן יכולים להתקיים פערי כוחות נוכח כוחו המקצועי של העובד המנוסה יותר גם מבלי שיש ביניהם כפיפות כמשמעה בהגדרת יחסי מרות.
במקרה שהעובד המנוסה הטריד מינית את העובד המנוסה פחות, פערי הכוח ביניהם עלולים להשפיע על עתיד המשך עבודת המוטרד ככל שלא ישתף עמו פעולה. למשל, יתכן שהתנגדות המוטרד תוביל לכך שהמטריד יקשה עליו במישור המקצועי בכך שהוא יימנע מלסייע לו, או ינצל את חולשתו המקצועית להקטינו מול המעסיק ולייצר חוות דעת שלילית עליו בסביבת העבודה.
פערי כוחות מהבחינה המקצועית יכולים גם להתבטא במהות התפקיד עצמו, כאשר תפקיד המטריד במקום העבודה מוערך, עיקרי או נחשב יותר, לעומת תפקיד המוטרדת.
בהקשר זה יוער, כי קיום פערי כוחות אלו עשוי להילמד גם מתפיסתם הסובייקטיבית של הצדדים, אך שיקול זה הוא אחד מיני שיקולים שונים.
2. יחסי השפעה מבחינה מעמדית
יחסי השפעה מבחינה מעמדית מתבטאים במקומו האישי של העובד במקום העבודה וכן יכולים להיגזר מהוותק של העובד במקום עבודה, מטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו.
גם כאשר התקיימה הטרדה מינית בין שני עובדים באותו תפקיד מקצועי, יתכן שפערי הכוחות המעמדיים בין השניים יהפכו אחד מהם לבעל השפעה על השני.
כך למשל, כאשר האחד ותיק והשנייה חדשה. וותק עשוי להקנות כוח לעובד במקום העבודה בין במשקל שניתן לדבריו למשל לבכירים ולמנהלים, ובין בכוחו החברתי וההשפעה שיש להתנהגותו על עובדים אחרים. כך יכול העובד הוותיק להשפיע, הלכה למעשה, על סביבת העבודה של המוטרדת גם בשגרת יומה וגם באופן שיכול להוביל לסיום העסקתה.
ולכן, לא מן הנמנע כי עובדת חדשה שחווה הטרדה מינית מעובד ותיק, עשויה להימנע מלהביע התנגדותה למעשים מתוך החשש שהדבר ישפיע על המשך עבודתה.
מהי הנפקות והמשמעות של יחסי השפעה?
הנפקות והמשמעות של יחסי השפעה מתבטאות בעיקרן במישור הראייתי, וזאת מבחינת הנטל שמוטל על מי שהוטרד לצורך הוכחת קיומה של הטרדה מינית.
כאשר מדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס להוכחת רכיב "הראה למטריד כי אינו מעוניין" נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה.
ככל שיחסי ההשפעה חזקים יותר, הרף להוכחת רכיב זה יהא נמוך יותר. כלומר, סטנדרט הזהירות שמוחל על בעל ההשפעה גבוה משל עובד מן המניין, אולם נמוך משל בעל מרות. לפיכך, בעל השפעה גם אינו מחויב כמו בעל מרות בחובת דיווח על היחסים או היפוך נטל ההוכחה כפי שנקבע בתיק ע"ע 274/06 פלונית נ' אלמוני.
כלומר, בעוד שבמקרה של יחסי מרות לא נדרש להראות כלל שהמוטרד הראה למטריד שאיננו מעוניין בהצעותיו/התייחסויותיו המיניות, הרי שבמקרה של קיום יחסי השפעה, המוטרד עדיין יצטרך להראות זאת, אולם רף ההוכחה בהקשר זה יהיה מרוכך ונמוך יותר.
לפיכך, גם אם יימצא כי גרסת המתלוננת אינה קוהרנטית, הרי שדי בכך שהגרעין הקשה של גרסתה עומד במבחן המציאות כדי לבסס את התנגדותה להצעות המטריד, וזאת לצורך קביעת המסקנה לפיה התקיימה בנסיבות העניין הטרדה מינית.
במקרה דנן, נקבע שהתקיימו יחסי השפעה בין המלצרית לשף שהטריד אותה, וזאת הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מעמדית.
מבחינה מקצועית, בעוד העובדת הייתה זוטרה יחסית כמלצרית בלובי, אזי העובד עבד בתפקיד בכיר למדי קרוב לשף, ותפקידו במקום העבודה היה משמעותי יותר.
מבחינה מעמדית, העובד היה בקשרים עם עובדים רבים, בדרגות שונות, לרבות מנהלי מחלקות שונות במלון וכן היה קרוב לשף הכפוף ישירות למנכ"ל המלון. בנוסף, העובד היה מבוגר מהעובדת ב-10 שנים ופער גילאים זה תרם להגדלת פערי הכוחות בין השניים מבחינה מעמדית.
בהתאם לכך נקבע שעל השף לשלם לעובדת פיצויים בסך של 40,000 ₪ בגין הטרדתה המינית על ידו, וכי על המלון לשלם פיצויים בסך של 120,000 ₪, בגין הפרת חובתו לפי החוק למנוע את הטרדתה המינית ולטפל כראוי בתלונת העובדת כנדרש לפי החוק.
